חדלות פרעון
חדלות פירעון הינו מצב שבו היחיד אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות וזאת כאשר ההוצאות והחובות עולים באופן משמעותי על ההכנסות ו/או הנכסים אשר ברשותו.
בישראל, תרבות האשראי והאפשרות לפריסת תשלומים בכרטיסי אשראי הפכו את הכניסה לחובות לקלה ומהירה. אליהם מתווספות הלוואות חוץ־בנקאיות, ריביות גבוהות והתחייבויות מצטברות וכך נוצר כדור שלג כלכלי שלעיתים מאוד קשה לעצור אותו. פעמים רבות, לא הקרן היא שמכריעה אלא הריביות, ההצמדות והליכי הגביי אשר מתווספי לחוב.
כאשר ההכנסות כבר אינן מכסות את ההוצאות, קיימים עיקולים או לחצים מצד נושים – חשוב לעצור ולבחון פתרון מסודר.
הליך חדלות פירעון, המוסדר במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נועד לאפשר לאדם להסדיר את חובותיו בצורה חוקית ומבוקרת, תוך בניית תוכנית שיקום כלכלי ויצירת הזדמנות אמיתית לפתיחת דף חדש.
המטרה אינה רק להסדיר חובות אלא לאפשר שיקום אמיתי, יציבות כלכלית ופתיחת דף חדש בחיים לחייב.
- שלב ראשון, פתיחה בהליכים
בשלב הראשון מגישים בקשה לקבלת צו שנקרא: "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". את הבקשה יכולים להגיש החייב, הנושים או מי מטעמם.
במידה והנושה מבקש לפתוח בהליכים נגד חייב, עליו להגיש את הבקשה לבית-משפט השלום והעתק ממנה להגיש לממונה.
במידה והחייב מבקש מיוזמתו את הצו, עליו להגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון באופן ידני או מקוון ובמידה והוא מיוצג הבקשה תוגש באופן מקוון בלבד.
בפרק הזמן הזה מהגשת הבקשה ועד לקבלת הצו החייב יכול לחזור בו מהבקשה או להעביר את הבקשה למחוז אחר.
- שלב שני, תקופת ביניים - מפתיחת ההליכים ועד לקבלת צו לשיקום כלכלי
עם קבלת הצו לשיקום כלכלי יש באפשרות הנושים להגיש בקשה לביטול הצו.
לאחר פתיחת ההליכים מתחילה תקופת ביניים שנמשכת כשנה, בתקופה זו מוטלות על החייב הגבלות שונות ועליו לשלם תשלום חודשי שנקבע לו ולהגיש דוח חודשי המשקף את הכנסותיו והוצאותיו ואת כל אלו בוחן הנאמן ומקבל החלטות בהתאם (בתנאים מסוימים החייב או הנושים יכולים להגיש בקשה לביטול החלטות הנאמן).
בתקופה זו מוקפאים הליכי גביה והליכים משפטיים נגד החייב למעט הליכים פליליים.
בתקופה זו מגישים הנושים תביעות חוב על מנת לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את התביעות מגישים לנאמן שמחליט אם לאשר אותן.
לקראת תום התקופה, יגיש הנאמן לממונה את המסמך "דוח ממצאי בדיקה" בו מפורט מצבו הכלכלי של החייב, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", תביעות החוב שאושרו וכד.
בתום התקופה מקבל החייב צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים לקבלת הפטר במידה והחייב יעמוד בהם.
- שלב שלישי, קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר
לאחר שקיבל הממונה את דוח ממצאי הבדיקה, הוא יגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי של החייב, בה הוא יתייחס לחובת התשלומים של החייב, למימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", להגבלות שיוטלו על החייב, להכשרה להתנהלות כלכלית שעל החייב לעבור וכמובן על האפשרות לקבלת הפטר לאלתר (מיידי).
לאחר בחינת ההצעה של הממונה, בית-המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי, שהוא בעצם תוכנית לפירעון החובות ולשיקומו הכלכלי של החייב או שהוא יתן לחייב הפטר לאלתר.
במידה ולא ניתן לחייב הפטר לאלתר יצטרך החייב לעמוד בתנאים וההגבלות והתשלומים שנקבעו לו לתקופה של כ-3 שנים כולל שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה וביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.
אם השתנו הנסיבות מאז שניתן צו השיקום, החייב יוכל להגיש בקשה לשינוי הצו ואם יעמוד החייב בתנאים שנקבעו למשך כל התקופה, הוא יוכל לקבל הפטר.
חייב שעומד בתנאים, עשוי להיות זכאי לסיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים.
***בכל שלבי ההליך החייב רשאי להגיש בקשה לאישור הסדר חוב שהגיע אליו עם הנושים***
